סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף

סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו 1975 קובע מה יעלה כדי עבירה. למעשה סעיף זה מונה בתוכו הן עבירות טכניות והן עבירות מהותיות.  ההבדל המהותי בין העבירות הטכניות למהותיות הינו עונש המאסר המוטל בגינן. כך אדם אשר יורשע בביצוע עבירה טכנית דינו שנה מאסר ואילו אדם אשר יורשע בביצוע עבירה מהותית דינו 5 שנות מאסר. בד"כ כאשר מדברים על עבירות טכניות אין הכוונה לעבירות בהן היתה כוונה תחילה אלא שהנאשם בביצוען לא קיים תנאים הקבועים בחוק כמו למשל אי הגשת דוחות מסוימים שלא בתאריכים הקבועים בחוק. לעומת זאת, המבצע עבירה מהותית מבצע אותה בדרך כלל על מנת להתחמק מתשלום המיסים

סעיף 117 קובע כדלקמן:

117(א) מי שהפר כמפורט להלן הוראה מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, דינו – מאסר שנה:
(1) סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך, פנקס או דוגמה שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן;
(2) סירב או נמנע להתייצב לחקירה לאחר שנדרש לעשות כן;
(3) מסר ידיעה לא נכונה או לא מדוייקת בלא הסבר סביר או שמסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור;
(4) לא עשה את המוטל עליו לענין רישומו;
(5) הוציא חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן או לאחר שנאסר עליו לעשות כן;
(6) לא הגיש במועד דו"ח שיש להגישו לפי חוק זה או תקנות לפיו, לרבות דו"ח שהוא חייב להגישו על-פי דרישת המנהל;
(6א) לא פירט בדוח התקופתי פעולה שנקבעה לפי הוראות סעיף 67(ה) כתכנון מס החייב בדיווח, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;
(6ב) לא פירט בדוח התקופתי פרט שהיה עליו לפרט לפי סעיף 69(א), (א1) או (א2);
(7) לא ניהל פנקסי חשבונות או רשומות אחרות שהיה עליו לנהל, או נקבע בקביעה סופית על פי סעיפים 74, 95 או 113 שניהלם בסטיה מהותית מן ההוראות; לענין זה, "קביעה סופית" – קביעה על פי הסעיפים האמורים שלא הוגש עליה ערעור או ערר או שהערעור או הערר שהוגשו – נדחו;
(8) החזיק בסימני זיהוי שקיבל שלא מהמנהל או השתמש בהם לאחר שנאסר עליו להשתמש בהם;
(9) בהיותו עוסק מסר שלא כדין לאדם אחר טובין שיבואם או מכירתם פטורים בתנאי שישמשו אותו בלבד;
(10) הוביל טובין בניגוד להוראות סעיף 129;

(11) החזיק בטובין שהוא עוסק במכירתם ושרכישתם לא נרשמה בפנקסי החשבונות כפי שנקבע;
(12) מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, בשובר קבלה, בחשבונית, בספר פדיון יומי או בתעוד אחר על פי הוראות מכוח סעיף 66, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות;
(13) לא הוציא חשבונית מס למרות שהיה חייב להוציאה;
(14) הוציא חשבונית מס ולא שילם במועד את המס הכלול בה;
(15) לא דרש חשבונית מס שהיה חייב לדרשה;
(16) הפריע לאדם לבצע את המוטל עליו מכוח חוק זה או מנע זאת ממנו.

 

117 (א1) קובע:
לא נרשמה רכישה או לא נרשם תקבול כאמור בסעיף קטן (א)(11) או (12) בידי עובדו של העוסק או בידי שלוחו של העוסק שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם העוסק, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה.


(ב) עשה אדם מעשה מן המפורטים להלן במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, דינו – מאסר 5 שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין):
(1) מסר ידיעה כוזבת או מסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור;
(2) המשיך לנהל עסקאות לאחר שנאסר עליו לעשות כן או לפני שמילא את התנאים להמשך עיסוקו;
(3) הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור;
(4) הוציא תעודת זיכוי או מסמך הנחזה כתעודת זיכוי, מבלי שהיה רשאי לעשות כן;
(5) ניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38;
(6) הכין, ניהל או הרשה לאחר להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות;
(7) זייף, הסתיר, השמיד או שינה פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו, או שהרשה או שלא מנע מאחר לעשות כאמור;
(8) השתמש בכל מרמה או תחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן או עשה מעשה אחר.

(ב) עבר אדם עבירה מן המפורטות בסעיף קטן (א) מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, או עשה מעשה אחר מתוך כוונה כאמור או עבר עבירה מן המפורטות להלן, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 100,000 לירות, או פי שלושה מסכום המס שמתשלומו התחמק או התכוון להתחמק או מטובת ההנאה שהשיג או שנתכוון להשיג, הכל לפי הסכום הגדול:
(1) הסתיר, השמיד או שינה פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו;
(2) המשיך לנהל עסקאות לאחר שנאסר עליו לעשות זאת או לפני שמילא את התנאים להמשך עיסוקו;
(3) הוציא חשבונית מס בלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית;
(4) ניכה ביודעין מס תשומות בלי שיש לו חשבונית מס לגביו;
(5) הוביל ביודעין טובין שאין עמם תעודת משלוח או חשבונית;

(ב1) מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, דינו – מאסר 5 שנים.

(ב2) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בנסיבות מחמירות, דינו של העושה – מאסר 7 שנים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – אחת מאלה:
(1) העבריין הורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), וטרם חלפו שלוש שנים מיום הרשעתו בדין;
(2) נגד העבריין הוגשו למעלה מ-6 אישומים בשל עבירות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), בתקופה של שלוש שנים;
(3) העבריין, במעשיו, הביא להתחמקות או להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) תוך שלוש שנים לאחר שנידון על עבירה כאמור, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, לאסור עליו להמשיך בעיסוקו תקופה שיקבע.

 

רקפת דובריש-לוי, עו"ד

אופיר טשורני ושות' משרד עורכי דין